מאמרים ד״ר גל הרצוג

במאמר הרביעי והאחרון בסדרה, נתאר כיצד לגדל את צאצאי דגי הקילי. חדוות גידול הדגים משלב הרבייה ועד חזרה לשלב הבוגר, מהווה את אחד האתגרים המעניינים ביותר בתחביב.

במאמר זה, נתאר מערכת ביולוגית מימית, פשוטה להקמה ותפעול, הדורשת התערבות מינימאלית מצד המגדל. נשתדל לעמוד על יתרונות השיטה, אך לא נסתיר גם את חסרונותיה המרכזיים.

בעבר, ספא דגים דרש השקעה כלכלית משמעותית וטיפול יומיומי. במאמר זה נגלה לכם איך יוצירים את האטרקציה הנהדרת הזאת בביתכם בעלויות נמוכות בהרבה.

במאמר השלישי בסדרה, נספק כלים בסיסיים להבקעתם וגידולם של הצאצאים הרכים בימים הראשונים

לאחר שהכרנו במאמר הראשון בסדרה את המשפחה הענקית והמגוונת של דגי הקילי, נתאר בקצרה כיצד לגדל ולהרבות את הדגים המופלאים הללו.

במאמר זה נכיר את משפחת דגי הקילי בעלת לא פחות מ- 1270 זנים אשר לא זכו למידת החשיפה המגיעה להם.

אוהבי הגופים המושבעים, מתעניינים במיוחד בזנבות המרשימים. מה מקורם הגנטי ואיך נוכל אנחנו בבית להגיע לזנבות מרשימים שכאלה?

פטרס ולא רוברט ג’והן לכמיר גופי הוא הראשון לגלות את דג ה- Poecilia reticulate (1866), אשר לימים יקרא דווקא על שמו של רוברט- גופי [2]. זהו אחד מדגי הנוי הטרופים הנפוצים בעולם. מזה עשרות שנים, מטפחים מומחים וחובבים שוקדים על יצירת זנים מבוקשים באמצעות גנטיקה קלאסית…

קורה לא פעם שאנו עוברים ליד האקווריום ומזהים דג שנראה כמת. האם הדג גוסס? לאו דווקא.

אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בעולם האקווטיקה הוא השימוש בנתרן כלורי (NaCl), או בשמו המוכר יותר “מלח”, לטיפול ותחזוקת האקווריום (תמונה, 1). יש המשתמשים במלח על מנת לעודד רביה, אחרים בטיפול במחלות טפיליות ובהפחתת סטרס בזמן העברת דגים…

אחת השאלות הנפוצות ביותר בתחביב, היא: “כמה דגים ניתן לשכן באופן בטוח במיכל/ בבריכה?” מחד, אנו נפגשים עם החובבים ה”מתרגשים” אשר שמחים תמיד להכניס דגים נוספים לאקווריום ויוצרים צפיפות נוראית, ומאידך עם החובבים ה”זהירים” אשר פוחדים לשכן יותר מאשר 4-5 דגים…

השילוב של רעילות גבוהה מאוד עם העובדה שאמוניה היא חומר חסר ריח או צבע, הופכת אותה ל”רוצח שקט” של דגים.