תפקידם של חומרי הזנה באקווריום צמחיה

ד"ר גל הרצוג1

1סניפירים- חוות גידול דגי נוי, קיבוץ חפץ חיים. 050-5966801 Snapirimfarm@gmail.com

הוגש לפרסום: 25/1/16

הקדמה

ניתן לראות צמחים כמערכת פוטוסינתתית משוכללת, אשר באופן מופשט, ממירה את אנרגית האור לאנרגיה כימית המצטברת כסוכרים ומשמשת את הצמח לגדילה. כיוון שכך, הגורם החשוב ביותר בצמיחה הוא עוצמה, משך וסוג האור לו חשוף הצמח. אין להמעיט גם בתפקידו המרכזי של הפחמן הדו חמצני (CO2= פד"ח) כחומר המוצא המרכזי אשר הופך בתהליך המתואר לסוכר. בתהליך הפוטוסינתזה בפרט ובתהליכי הבנייה בכלל, מעורבים מספר רב של אנזימים הדורשים סוגים שונים של כימיקלים. מחסור או העדר של כימיקלים אלה, יוביל להאטה ואף לעצירת התהליך כולו. עיכוב זה יבוטא בקצבי צמיחה נמוכים, הצהבת עלים וכלורוזיס ועשוי אף להוביל לכדי מות הצמח. ברור אם כן, שאין די בהזנת צמחים באור ובפד"ח על מנת לאפשר צמיחה חיונית, אלא דרוש דישון המתאים לדרישות הצמח. בחלק מהמקרים, רפש הדגים מהווה דישון בסיסי, אך מספק רק עבור צמחים בעלי דרישות תזונה נמוכות או בתנאי אור נמוכים בהם הצמיחה איטית. במקרים אחרים, יהיה עלינו לספק באופן אקטיבי, מן החוץ, את מגוון דרישות הצמח. הוספת דשנים לאקווריום צמחיה יכולה להיות עסק מבלבל מאוד. כיום, ניתן למצוא מוצרי דישון רבים ומעט מאוד מידע על כל אחד מהם. במאמר זה, ננסה לשרטט קווים כללים ולהעלות את השיקולים המרכזיים בבחירת סוג ומינון הדשנים. מוטב לציין כי רב הדשנים מתפרקים בערכי חומציות (pH) הגבוהים מ- 7.5 ולכן אם נבחר לדשן את הצמחים, נשתדל לשמור על חומציות נמוכה מזו.

שיקולים מרכזיים בבחירת כמות הדישון וסוגה

כמות הדישון הדרושה באקווריום, תלויה בראש ובראשונה בכמות האור. באופן כללי, ככל שנספק יותר תאורה, קצב הפוטוסינתזה יהיה גבוה יותר, קצב הצמיחה יהיה גבוה יותר וכתוצאה מכך ריכוז הדשן הדרוש במיכל, רב יותר. באקווריומים המוארים באור חלש יחסית, יתכן אפילו שפסולת הדגים ושאריות המזון יספקו די והותר דישון עבור הצמחים ולא יהיה צורך בדישון חיצוני נוסף.

הגורם החשוב הבא, הוא זמינות הפד"ח. יתכנו אקווריומים בעלי תאורה חלשה, אשר בהם הגדילה איטית יחסית ולכן לא תדרש הזרקה של פד"ח. באקווריום כזה, בסה"כ יישאר ריכוז הפד"ח במים בשיווי משקל עם ריכוזו המומס במים (כ- 7ppm). בתאורה חזקה יותר, הצמחים יצרכו יותר פד"ח ולכן הזרקתו תהפוך להכרחית.

סוג הצמחים במיכל מהווה אף הוא שיקול מרכזי בבחירת כמות הדשן וסוגו. במקרה של צמחים מהירי גדילה, למשל, יידרש כמובן ריכוז גבוה יותר של דשן. צמחים אדומים למשל, בד"כ נדשן בריכוזי ברזל גבוהים יותר וכו'. לכן יש לבצע סקירה ספרותית עבור כל צמח בנפרד, לפני שאנו בוחרים בדשנים המוספים וכמותם. ככלל אצבע נאמר שככל שצבע העלה הירוק בהיר יותר, כך רמת החמצון גבוהה יותר ולכן כמות הדישון הנדרשת רבה יותר.

אנו מחלקים את שלל חומרי ההזנה (נוטריאנטים) הדרושים לצמחי המים לשתי קבוצות עיקריות. האחת, מאקרו-נוטריאנטים (או NPK), אלה חומרים הדרושים לצמחים בכמויות גבוהות יחסית; ומיקרו-נוטריאנטים (או Trace elements) הדרושים בכמויות נמוכות בהרבה.

מקרו-נוטריאנטים

חנקן (Nitrogen)

חנקן נמצא באקווריום בעיקר בצורת אמוניה, ניטריט או ניטראט, כאשר הצמחים צורכים אותו במיוחד בתצורת ניטראט. כל אלה הם תוצרי לוואי של המטבוליזם של דגים או תוצרי פירוק הרפש ע"י חיידקים. זהו למעשה חומר ההזנה הנדרש ביותר ע"י הצמח. החנקן משמש בצמח לבניית חומצות אמינו (אבני הבניין של חלבונים) וחומצות גרעין (RNA, DNA), דרוש לחלוקת תא וגדילת הצמח, מעורב ישירות בתהליך הפוטוסינתזה, מרכיב הכרחי בויטמינים, מסייע בייצור ושימוש בסוכרים ומעורב בתהליכים אנרגטיים רבים. באקווריום בו ריכוז הצמחים נמוך יחסית לכמות הדגים, בד"כ אין צורך בהוספת חנקן מן החוץ. כאשר נרצה להוסיף חנקן למיכל, נשתדל לשמור על ריכוז של 10-20ppm. מחסור של חנקן בצמח מתבטא בד"כ בצבע צהבהב של עלים חדשים.

 

זרחן (Phosphorus)

תפקידיו המרכזיים של זרחן בצמח הם מעורבותו בתהליך הפוטוסינתזה והיותו מטבע האנרגיה של התא. בנוסף, הוא מעורב בתהליך הנשימה של הצמח, חלוקה וגדילת תאים, הנצת וצמיחת שורשים בניית פוספוליפידים ועוד. למרות שזרחן מהווה שחקן מרכזי ברבים מהתהליכים בצמח, לעיתיים אין צורך בהוספתו ממקור חיצוני, זאת מכמה סיבות: הראשונה, הצמחים דורשים אותו ברמה נמוכה בלבד (1-2ppm); בהמשך, לרב ישנן כמויות זרחן מספקות במזון איתו אנו מאכילים את הדגים והשאריות מספיקות לחלוטין לדישון הצמחים באקווריום; בנוסף, רמות גבוהות של פוספאט מסוכנות לדגים ובעיקר לחסרי החוליות באקווריום; ולבסוף, עודפי פוספאט גורמים להתפרצות אצות. מחסור של זרחן בצמח נראה דומה פנוטיפית למחסור חנקן ומתבטא בד"כ בצבע צהבהב של עלים חדשים או ניתוק עלים. אנו ממליצים שלא לדשן בזרחן באקווריומים בהם רמת התאורה נמוכה- בינונית.

 

אשלגן (Potassium)

אשלגן הינו אחד מחומרי ההזנה החשובים ביותר עבור צמחי מים. הוא מעורב במטבוליזם של סוכרים, מזרז פוטוסינתזה, חיוני בסינתזת חלבונים ואחראי על הבקרה של אנזימים רבים.

רמות מומלצות שלו הן 10-20ppm, אך ניתן גם לספקו בכמות גבוהה יותר, ללא חשש. חורים בצמחים או קצוות צהובים של עלים מרמזים על מחסור אשלגן בצמח.

 

למעשה ישנם גם שלושה מקרו-נוטריאנטים נוספים המכונים מאקרונוטריאנטים משניים. אלה הם: סידן (Calcium) המשמש לבניית דופן התא הצמחי, מעניק לצמח חוזק מכאני ומסייע בתנועת חומרים; גופרית (Sulfar) המסייע ביצור כלורופיל ובבניית השורש; ומגנזיום (Magnesium) המהווה חלק מהכלורופיל ומסייע בתנועת ברזל בצמח. כל שלושת חומרי ההזנה הללו מסופקים לצמחים ע"י דגים וצואת הדגים או מגיעים עם המים עצמם (במיוחד כאשר המים קשים) ולכן אין צורך להוסיפם בדישון ממקור חיצוני. באקווריומים בהם מרבית המים הינם מי אוסמוזה, מומלץ להוסיף גם מרכיבים אלה.

 

מיקרו- נוטריאנטים (או Trace elements)

מלבד המקרו- נוטריאנטים אשר תוארו לעיל, ישנה עוד סידרה של חומרי הזנה חשובים אשר כמותם הדרושה לצמח קטנה בהרבה. ברשימת החומרים, ניתן למצוא: נחושת (Copper) בעלת תפקיד מרכזי בהתרבות הצמח ומסייעת בייצור חלבונים; ברזל (Iron) בעל תפקיד מרכזי בצמיחה ובסינטזת הכלורופיל, בהעדרו הצמחים יהפכו צהובים; מנגן (Manganese) מסייע בפירוק עמילן, חנקן ומינראלים אחרים, לכן העדרו יכול להתבטא בצמח כהעדר של חומר הזנה אחר כדוגמת ברזל (הצהבת עלים); מוליבידן (Molybdenum) מסייע במטבוליזם של חנקן; אבץ (Zink) חיוני במטבוליזם של סוכרים ומסייע לבקר את גדילת הצמח; בור (Boron) משמש לבקרה על שאר חומרי ההזנה ומסייע בייצור סוכרים; כלורין (Chlorine) מסייע במטבוליזם של חומרי הזנה אחרים; ניקל (Nickle); קובאלט (Cobalt); ועוד מספר חומרים. בניגוד למקרו-נוטריאנטים המגיעים ברובם גם מצואת הדגים, מיקרו-נוטריאנטים צריכים להיות מוספים באופן אקטיבי בדישון. לרב, כלל המיקרו-נוטריאנטים ימצאו כמיקס בדשן המסחרי. למרות נוכחותו של הברזל במיק הדשנים, רב החובבים בוחרים לדשנו בנוסף ובניפרד בשל חשיבותו הרבה לצמח.

חשוב לשים לב: חומרים המכונים "אנטי כלור" או "קונדישנר למים" תפקידם לרב, ספיחת הכלור, אך גם השקעתם של מתכות כבדות. שימוש בחומרים אלה מבטל למעשה את הוספת חלק נכבד מהמיקרו-נוטריאנטים ולכן אינו מומלץ. עוד נדגיש כי הוספה לא מבוקרת של מיקרו-נוטריאנטים עלולה להוביל לפגיעה בחסרי חוליות.

דישון במצע או דישון נוזלי

קיימות שתי שיטות מרכזיות לביצוע דישון. האחת דישון מוצק הקבור במצע השתילה או מצע מדושן והאחרת היא דישון הניתן כנוזל במי האקווריום. דישון מוצק מאפשר שחרור איטי של הנוטריאנטים וספיחתם ע"י שורשי הצמח. דישון שכזה אידיאלי עבור צמחים הניזונים בעיקר דרך השורש. יתרון נוסף של הזנה במצע היא חוסר הנגישות של אצות לדשן ותוך כך מניעת התפרצותן. דשנים נוזלים מומלצים עבור צמחים הסופחים את עיקר חומרי ההזנה דרך העלים. למעשה, ישנם מקרים בהם צמחי מים כלל אינם מגדלים שורשים (כדוגמת קרנן טבול) ולכן האפשרות היחידה להזין אותם היא דרך דשנים נוזליים.

כפי הנראה, האפשרות המומלצת ביותר היא שימוש בדישון נוזלי בד בבד עם דישון המצע עצמו.

לסיכום:

תחביב גידול צמחי המים התפתח רבות בשנים האחרונות. עם הצטברות הניסיון גדלה בצורה פנטסטית כמות המידע הקיים עבור אקווריום הצמחייה בכלל ועבור כל צמח בפרט. אנו ממליצים לחובב בראש ובראשונה להסתכל במבט ממעוף הציפור על האקווריום אשר ברשותו ולהגדיר את קצב הצימוח שלו. אם אכן הקצב גבוה ודורש שימוש בדישון חיצוני, יש לכרות מידע ספציפי עבור כל צמח רלוונטי ולהתאים את הדישון לדרישותיו. שימוש לא מושכל בדשנים בהחלט יכול להוביל לנזק רב.

 

תודות:

תודה מיוחדת ליותם כהן עבור התמונה (4) וההערות.

מקורות מידע:

 

  1. http://eldoradochemical.com/fertiliz1.htm
  2. http://www.algone.com/fertilizing-aquarium-plants
  3. http://www.aquariumadvice.com/introduction-fertilizing-planted-tank/
  4. http://www.drsfostersmith.com/pic/article.cfm?aid=1117
  1. Fuchs, Lothar. 1975. Tips for the controlled fertilization of plants. ADI 3:4/75.
  2. Jeffries, Owen R. 1990. Correct fertilization of tropical aquatic plants. FAMA 11/90.
  3. Jeffries, Owen. 1995. Substrate and liquid additives for improved plant growth in aquariums. FAMA 6/95.
  4. Krumbholz, Paul. 1993. The Krombholz Kronicles: mineral nutrition of aquatic plants. TAG 6(5):9,10/93.
  5. Pedersen, Peter L. 1994. What about phosphates? TAG 7(1):1,2/94 .
  6. Walstad, Diana. 1992. Aquatic plants prefer ammonium to nitrates. TAG 5(6):11,12/92, and FAMA 4/94.
  7. Walstad, Diana. 1993. Plant nutrient availability in the aquarium. FAMA 5/93.
  8. Walstad, Diana. 1994. Fishfood as a source of plant nutrients.