מאמר שלישי בסידרת דגי קילי-הדור הבא

ד"ר גל הרצוג1

1סניפירים- חוות גידול דגי נוי, קיבוץ חפץ חיים. 050-5966801 Snapirimfarm@gmail.com

הוגש לפרסום: 11/7/15

הקדמה

במאמר הראשון בסדרה, תארנו בקצרה את המשפחה המגוונת של דגי הקילי (למאמר הראשון, לחץ כאן [1]), במאמר העוקב, ניסינו לצייר קווים כלליים בגידול וריבוי דגי הקילי (למאמר השני, לחץ כאן [2]). במאמר השלישי בסדרה, נספק כלים בסיסיים להבקעתם וגידולם של הצאצאים הרכים בימים הראשונים. במאמר הקודם, אומנם תארנו כיצד ניתן לקבל בכוחות עצמכם כמות נכבדת ואף רציפה של ביצי דגי קילי, אך כיום, רבים מדלגים על שלב הריבוי ומזמינים את הביצים ישירות באתרי אינטרנט כדוגמת Ebay (מספר דוגמות ניתן לראות ב [3], [4] ו- [5] *אין להסיק דבר לגבי הספקים והם מוצגים כאן כדוגמה בלבד). במקרה של הזמנה דרך אתר אינטרנט, מומלץ לבקש מהספק הוראות הבקעה רלוונטיות לזן המבוקש. הביצים ישלחו בד"כ בשקית המוגנת לאור ומכילה ביצים בתוך מצע כבול לח. ע"ג השקית ייכתב באופן ברור תאריך ההבקעה המומלץ וסוג הדג.

C:\Users\DannySnb1\Dropbox\סנפירים\מאמרים\משפחת דגי הקילי\תמונות מאמר קילי 3\Slide1.JPG

תמונה 1: דג קילי מסוג Fundulopanchax nigerianus מתוך [5].

 

אחסון ביצי הקילי ומועד הבקעתן

לאחר שהוטלו הביצים במצע, יש לשמור אותן בתוך שקית המכילה מצע כבול לח, בחושך ב- 29 מעלות או מעט פחות. אומנם זמן ההדגרה המומלץ משתנה מעט בין זני קילי שונים, אך ניתן לקבוע כי עבור דגי ה Nothobranchius העונתיים, למשל, 6-8 שבועות של הדגרה נותנים בקיעה באחוזים טובים. לפני תחילת תהליך ההבקעה, יש לוודא כי קיימת בועה בחלקה העליון של הביצה הניראת כעין (תמונה 2). בועה זאת היא אינדיקציה טובה לכך שהעובר בביצה התפתח באופן מלא ומוכן לבקיעה. במקרה של הזמנת הביצים באינטרנט, כאמור, תאריך ההבקעה רשום במפורש ע"ג השקית.

C:\Users\DannySnb1\Dropbox\סנפירים\מאמרים\משפחת דגי הקילי\תמונות מאמר קילי 3\Slide2.JPG

תמונה 2: ביצי דגי קילי מתוך [6]

 

תהליך ההבקעה:

לצורך ההבקעה,יש להשתמש במיכל קטן ושקוף בנפח כללי של 2-10 ליטרים. במיכל מומלץ למלא מי אקווריום ישנים או מי ברז מהם נידפנו את הכלור או השקענו אותו באמצעות נוגד כלור. יש לזכור כי הדגיגונים רגישים מאוד לערכי המים. גובה המים המוספים במיכל יגיע עד לכ-5 ס"מ. יש להוסיף את הכבול המכיל את ביצי הקילי לתוך מי המיכל. חשוב לא להפריד את הביצים מהכבול מבעוד מועד. יש לפרק בעדינות את גושי הכבול בתוך המים ולאחר שמרבית הכבול שקע בתחתית המיכל, יש לאסוף בעזרת רשת קטנה את שאריות הכבול הצף. חשוב לשמור את פני שטח המים נקיים על מנת להקל את זיהוים ולכידתם של דגיגוני הקילי שיבקעו. אומנם הביצים שוקעות במים, אך אם במקרה עברו קישור לכבול צף, עלולות גם הן לצוף, לכן יש להקפיד לפרק צברי כבול צפים לפני איסופם וסילוקם. בהנחה שזמן תחילת ההבקעה היה מדויק, אנו נחזה בתוך מספר שעות בבקיעת מרב הביצים. בכל מקרה, מומלץ להמתין עד 48 שעות לביצים המתעכבות. זיהוי הדגיגונים מיד לאחר הבקיעה מעט קשה בשל גודלם הזעיר והעובדה כי הם נמצאים בקרקעית המיכל כמעט ללא ניע (תמונה 3). הדגיגונים צפויים להתחיל לנוע מספר שעות לאחר הבקיעה וזהו הזמן בו ניתן להעבירם למיכל הגידול.

C:\Users\DannySnb1\Dropbox\סנפירים\מאמרים\משפחת דגי הקילי\תמונות מאמר קילי 3\Slide3.JPG

תמונה 3: דגיגונים בני יומם מתוך [6].

 

גידול הדגיגונים בימים הראשונים

לצורך גידול הדגיגונים, נכין מיכל גידול שקוף, המכיל 5- 20 ליטר מים, כשבוע לפני תחילת תהליך ההבקעה. בדומה למיכל ההבקעה, גם במיכל זה נמלא מים מאקווריום קיים או מים מיושנים. חשוב לשים במיכל צמחים צפים כדוגמת קרנן טבול ומוסים כמו ג'אווה (תמונה 4) או קריסטמס מוס. צמחים צפופים יוצרים הגנה ומעודדים צמיחת אינפזוריה המשמשת כמאכל לדגיגונים הצעירים (ראה מאמר רביעי בסדרה). הכנסת מספר שבלולים לתוך המיכל, מסייעת גם היא ליצירת אינפזוריה שכן האחרונה ניזונה מצואת השבלולים. חשוב שלא לצופף מעל ל- 20 דגיגונים במיכל אחד, על מנת שלא להעלות את אחוזי התמותה. אין כל צורך בפילטרציה או איורור במיכל.

C:\Users\DannySnb1\Dropbox\סנפירים\מאמרים\משפחת דגי הקילי\תמונות מאמר קילי 3\Slide4.JPG

תמונה 4: ג'אווה מוס.

 

אם בחרתם בכל זאת בפילטר, חשוב להציב פילטר ספוג בסינון עדין לבל ישאבו הדגיגונים. מנורת לילה אשר תונח מעל המיכל ותדלוק כ 8-12 שעות ביום תעודד פליטת חמצן למים וגדילת אינפזוריה. חשוב כי המנורה לא תפיץ חום רב מדי ותעלה את טמפ' המים. הדגיגונים יגדלו במיכל זה כ-3 שבועות. כאמור, העברת הדגיגונים למיכל הגידול יכולה להתבצע כאשר הדגיגונים שוחים בחופשיות. את ההעברה עצמה מומלץ לבצע בעדינות באמצעות פיפטה (תמונה 5). שימוש ברשת צפופה עלול להוביל לטראומה ולתמותת דגיגונים ולכן אינו מומלץ.

C:\Users\DannySnb1\Dropbox\סנפירים\מאמרים\משפחת דגי הקילי\תמונות מאמר קילי 3\Slide5.JPG

תמונה 5: פיפטה.

 

עיקרון החסונות בתהליך בקיעת הביצים

הבקעת ביצי הקילי מציגה עקרון חשוב הקיים במערכות ביולוגיות והוא המקנה חסונות למערכות אלה. למשל, כאשר אנו מתבוננים על ממלכת הצומח, ישנם מיני צמחים אשר מרבית הזרעים נובטים מיד עם הגיעם לקרקע, אך מיעוט שולי באוכלוסיית הזרעים ינבוט רק לאחר חשיפה לחום גבוה, מדוע? מהו ההיגיון האבולוציוני העומד מאחורי התופעה? אם היו נובטים כלל הזרעים הנופלים מהעץ מיד עם פגיעתם בקרקע או לאחר שנישאו בפרוותם או בכיבתם של חיות המפיצות אותם, מה היה קורה במקרה של שריפת יער? כמובן שהעצים הבוגרים, הצעירים והנבטים היו נשרפים ובכך היה נכחד המין כולו. קליפת הזרע מהווה למעשה מקלט חסין עבור עובר הזרע. לכן, תעדיף המערכת ליצור בחלקם הקטן של הזרעים דיאפוזה (תרדמת) של העובר ובכך להוסיף מנגנון אבטחה לפני נביטה. כך מבטיחה המערכת שרידות המין גם לאחר שריפת יער, למשל. בדומה לזרעי צמחים, גם בביצי הקילי ישנם מנגנוני אבטחה. בשל חשיבותו הרבה של העובר ושימור הדור הבא, לא כל הביצים יבקעו מיד עם מגעם הראשון במים, וחלקם ידרשו תהליכי יבוש והרטבה חוזרים מדוע? כדי לשמר את המין. בטבע יתכן וירד גשם קצר ולא משמעותי אשר לא יצליח למלא את מקווה המים בו נמצאות הביצים. אם יצאו כלל הביצים מהתרדמת, יבקעו כלל הדגיגונים ויתייבש מקווה המים, ימותו כלל הדגיגונים. לכן מנגנון האבטחה יגרום לחלק מהביצים לבקוע רק בגשם השני או השלישי. לכן, לאחר 48 שעות מזמן ההבקעה הראשונה, יש לאסוף בחזרה את הביצים והכבול, ליבשם מעט ולארוז אותם חזרה בשקית ולאחסנה במקום חשוך. לאחר המתנה של כשבועיים ניתן לבצע את תהליך ההבקעה מחדש. רב הסיכויים שאכן יבקעו פרטים נוספים. חזרה על התהליך יכולה להוביל לבקיעה נוספת.

 

מקורות מידע:

  1. http://www.snapirimfarm.com/#!משפחת-דגי-הקילי-1270-סוגים-שלא-הכרת/c1zo9/558eca270cf2f97c80ed362b
  2. http://www.snapirimfarm.com/#!מאמר-שני-בסדרה-פרו-ורבו-ומלאו-את-האקווריום-ריבוי-דגי-קילי/c1zo9/5597f1050cf2088170443266
  3. http://www.ebay.com/itm/KILLIFISH-TROPICAL-FISH-NOTHOBRANCHIUS-RACHOVII-BEIRA-98-30-EGGS-/271878463552?pt=LH_DefaultDomain_0&hash=item3f4d382040
  4. http://www.ebay.com/itm/MIXED-6-SPECIES-KILLIFISH-NOTHOBRANCHIUS-RACHOVII-PATRIZII-GUENTERI-EGGERSI-60-/271389717684?pt=LH_DefaultDomain_0&hash=item3f301674b4
  5. http://www.ebay.com/itm/Killis-Fundulopanchax-nigerianus-Killifish-/161753761991?pt=LH_DefaultDomain_186&hash=item25a94688c7
  6. http://www.mkka.net/articles/KillifishManual.pdf
  7. Success with Killifish, by Edward Warner. 1977, Palmetto Publishing Company, St. Petersburg, Florida.
  8. A Hobbyist’s Guide to South American Annual Killifish by Roger Brousseau, 1994.
  9. Killifish by Barron’s Educational Series Inc., 1990.
  10. Baskin CC and Baskin J.M, Biogeography and evolution of dormancy and germination(1998) seeds ecology,

רוצה להישאר מעודכן?

הצטרף למועדון החברים שלנו